Skip to content

פרק 2 – יוחנן המטביל חלק א

בפרק זה אנו משוחחים על מי שנתפס על ידי רבים כמבשר של המשיח - הלוא הוא יוחנן המטביל.

תמלול השיחה סוטה מהשיחה עצמה, אך משקף נאמנה את רוח הדברים.

האזנה נעימה 🙂


powered by podcast garden

הורדה

קריאה:

אילן: שלום דני הרמן. מה שלומך?

דני: שלום אילן. אני מצוין. כל כך מבסוט מהמשובים החיוביים שקיבלנו על הקלטת הפרק הראשון, ומתרגש לקראת הקלטת הפרק השני!

אילן: מצוין. והנה אנו נפגשים לפרק השני בהסכת 'למה שבקתני?? על ישו והנצרות הקדומה'. היום נדבר על מי שנחשב בעיני רבים למבשר של ישו. יוחנן המטביל.

דני: אכן! דמות מרתקת. דמות מסתורית. יזם רוחני, מבקר חברתי, מהפכן דתי, תמהוני במובן מסוים, ומבחינת הנצרות – המבשר הגדול!

אילן: מסקרן!. אז כמו שאלתי על ישו, אשאל על יוחנן המטביל: מהם המקורות מהם אנו למדים על יוחנן המטביל?.

דני: שוב – ארבעת הספרים הראשונים של "הברית החדשה", המתארים בעיקר את חייו של ישו, הם גם אלו שמספקים לנו המידע על יוחנן, ובעיקר - לוקס.

לוקס, "ההיסטוריון" שבחבורה פותח בפרק שלם, וארוך (80 פסוקים!) שכולם על מוצאו של יוחנן (=בנו של כהן), ייחוסו לישו (=הם קרובי משפחה), וניסים ותפילות בהקשר ללידתו. פרק ב מוקדש ללידת ישו, אך בפרק ג, הוא חוזר ליוחנן ותפקידו כבוגר בתור המבשר והמטביל את ישו.

שאר הבשורות כלל לא מתייחסות ללידת יוחנן וקרבת המשפחה בינהם, אך כולם מתארים את פעילות יוחנן, כבוגר, בהטבלה. מרקוס ומתי  מציגים גם תאור עסיסי, ונוטף מיניות, על הנסיבות שהביאו למתו של יוחנן..

אילן: או הו.. עכשיו זה ממש נשמע מענין!.. אבל בא נהרוג אותו רק בסוף התוכנית.. נתחיל עם לידתו.. אבל שאלה חשובה נוספת.. כשדיברנו על המקורות לחיי ישו, למדנו שיוסף בן-מתתיהו גם מזכיר אותו. האם אולי במקרה הוא גם מזכיר את יוחנן?

דני: אילן זה יום המזל שלך J. אכן כן!. ולא רק שיוסף בן מתתיהו מזכיר את יוחנן המטביל. התאור שלו את נסיבות מותו של יוחנן המטביל נחשבות במחקר לעדות אמיתית, אמינה, ומקורית; הרבה יותר מהעדות שלו על ישו!

אילן: מרתק!. אז מה הוא כותב?

דני: רגע. עוד לא דיברנו על לידתו ואתה רוצה כבר לדון במותו?

אילן: צודק. זה רק תחילת ההסכת. אז בא נסקור את התיאורים על לידתו של יוחנן המטביל. מה המקורות אומרים על נסיבות ומקום לידתו של יוחנן?

דני: ובכן האמת היא שאין מקורות. יש רק מקור אחד. רק כותב בשורה אחד טורח לתאר את הביוגרפיה של יוחנן מלידתו – ההיסטוריון שלנו, לוקס.

אילן: או קי. האם הוא מציין איפה הוא נולד? אם אני זוכר נכון עין כרם קשורה ללידתו לא?

דני: ובכן זה נכון, וזו דוגמא קלאסית לאתר קודש נוצרי שמבוסס כולו על - מסורת. אמנם מסורת עתיקה, אבל מסורת בלבד. כאמור רק לוקס מתאר את ינקותו של יוחנן, ומציין שהוריו, זכריה הכהן ואלישבע, חיו בישוב ב"אזור ההר.. באחת מערי יהודה".. בערך מאה אתרים יכולים לענות להגדרה הזו לא?

אבל לוקס מספר לנו שאביו של יוחנן, זכריה, היה כהן ממשמרת אביה, אחת מ24 משפחות הכהונה ששרתו בבית המקדש. אם כך, סביר שזכריה דר בכפר שבקרבה לירושלים, שכן הוא פקד אותה לעיתים קרובות.

העדות הקדומה ביותר להציע את מקום לידתו של יוחנן, היא צליין נוצרי המבקר בארץ הקודש סביב שנת 530 לסה"נ, ושמו תיאודוסיוס. הוא מתאר אתרי קודש נוצרים שונים, ובין השאר הוא מציין שהמקום בו יוחנן נולד נמצא "5 מילין מירושלים". לצערנו הוא לא מציין את שם המקום, אבל אנחנו מעריכים שהוא התכוון לעין כרם, השוכנת אכן 5 מייל או כ7 ק"מ מהעיר העתיקה של ירושלים.

אילן: אז ממתי אנחנו יודעים בודאות שהנצרות מזהה את לידת יוחנן בעין-כרם?

דני: רק בימי הצלבנים, מאה 11 - 12 לסה"נ, יש מקור המציין שמקום לידת יוחנן נמצא ממערב לירושלים, "ארבע פרסות ממנזר המצלבה".

אילן: מנזר המצלבה נמצא ליד מוזיאון ישראל נכון?

דני: אכן, והמקור גם מציין שבמקום לא כנסייה אחת אלא שתיים. האחת מקדשת את לידת יוחנן, והאחת את מקום הסתרתו. ואכן בעין כרם שתי כנסיות המוקדשות בדיוק לשני נושאים אלו.

אילן: הסתרתו של יוחנן? למה?

דני: עוד לא הגענו לזה, אבל הפרק הבא, שאני מקוה שנפרסם בדיוק לכבוד כריסמס, יוקדש ללידת ישו, ולפי הבשורות כשישו נולד בבית לחם יועצי הורדוס המתנבאים מזהירים אותו מפני תינוק שזה עתה נולד בבית לחם, שהוא עתיד להיות מלך. בתגובה הורדוס מצווה להרוג את כל הנולדים הטריים בבית לחם וסביבתה. סיפור פיקטיבי בעליל לדעתי שתכליתו להשוות בן לידת ישו ללידת?

אילן: משה כמובן!

דני: אכן. היום הנושא היה הופך לתביעה משפטית על "גניבה ספרותית" – פליג'ריזם.. אבל אנחנו סוטים מהנושא.. בכל אופן המסורת הנוצרית בתקופה הצלבנית, ואולי עוד קודם לכן, הרחיבה את הטווח הגיאוגרפי של הארוע המכונה בנצרות "טבח התמימים" Massacre of the innocents, וקבעה שגם חייו של יוחנן ינוקא בעין כרם היו בסכנה ולכן הוסתר מאחרי סלע מפני חיילי הורדוס. ואכן עד היום בעין כרם שתי כנסיות. העיקרית מוקדשת ללידת יוחנן, והשניה, "כנסיית הביקור", מכילה בקריפטה שלה (קריפטה היא קפלה או תא תפילה קטן הנמצא בדרך כלל מתחת לקרקע) סלע גדול. הסלע הזה, לפי המסורת הנוצרית המקומית, הוא המקום בו הוחבא יוחנן ינוקא ע"י אימו אלישבע / אליזבת.

אילן: "כנסיית הביקור"? מה פירוש השם הזה?

דני: אז "כנסיית הביקור" אף שמכילה את ה"סלע הקדוש", מקדשת ארוע הרבה יותר חשוב בעיניים נוצרית – את ביקור שתי קרובות המשפחה – מרים, אם ישו, לאלישבע אם יוחנן.

לפי התאור בלוקס, כאשר שתי הנשים בהריון מתקדם, מרים טורחת וחוצה כברת דרך די גדולה, מנצרת שבגליל ועד לעין כרם, וכל זאת כדי לבקר את אלישבע, ההריונית גם כן, וזאת כי לפי לוקס הן קרובות משפחה.

אילן: מה באמת? יוחנן וישו הם קרובי משפחה?

דני: טוב, לפחות לפי הטקסט.. כמו שנלמד בהמשך הקביעה שהם קרובי משפחה מאד חשובה לסיפור החוזר שיוחנן הוא המבשר של ישו, וישו הוא המבושר של יוחנן.

אילן: או קי, אבל אנחנו עדיין בשלב ששניהם בשא"ש. אז מה קרה במפגש בן שתי הקרובות משפחה הההריוניות?

דני: ובכן, בא נקרא מפי הגבורה, לוקס עצמו:

תָּקָם מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וַתְּמַהֵר לָלֶכֶת הָהָרָה אֶל־עִיר יְהוּדָה׃ 40 וַתָּבֹא בֵּית זְכַרְיָה וַתְּבָרֶךְ אֶת־אֱלִישָׁבַע׃ 41 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישֶׁבַע אֶת־בִּרְכַּת מִרְיָם וַיִּרְקַד הַיֶּלֶד בְּמֵעֶיהָ וַתִּמָּלֵא אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 42 וַתִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמַר בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִטְנֵךְ׃ 43 וּמַה־לִּי כִּי־אֵם אֲדֹנִי בָּאָה אֵלָי׃ 44 כִּי קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְאָזְנָי וְהִנֵּה רָקַד בְּשִׂמְחָה הַיֶּלֶד בְּמֵעָי (לוקס א' 39 – 44).

אילן: זה מזכיר את יעקב ועשו המתרוצצים בבטן רבקה.

דני: בתשובה מרים עונה לה בברכה המכונה בנצרות "המגניפיקט":

רוֹמֲמָה נַפְשִׁי אֶת־יְהוָֹה׃ 47 וַתָּגֶל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי׃ 48 אֲשֶׁר רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ כִּי הִנֵּה מֵעַתָּה יְאַשְּׁרוּנִי כָּל־הַדֹּרוֹת׃ (לוקס א' 46 – 48).תפילה זו נאמר מידי יום, בערב, בכנסיה הקתולית והאנגליקנית

אילן: שמע, אני מגיע מכיוון הברית הישנה. יש פה חשד כבד לגניבה ספרותית נוספת. ממש מזכיר את תפילת חנה לאחר לידת שמואל הנביא: עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה.

דני: בדיוק!

בכל אופן הביקור של מרים נמשך שלושה חודשים, ורוב זרמי הנצרות קובעים שיוחנן נולד בפער של שישה חודשים מישו.

אילן: ישו נולד לפי המסורת הנוצרית ב25 לדצמבר, לא? חג המולד!

דני: אכן, וזו אכן מסורת. זה לא כתוב בברית החדשה, וכאמור הפרק הבא יעסוק בדיוק בזה.

אילן: אז אם נלך חצי שנה אחורה, יוחנן נולד ב25 יוני שנת אחת לפנה"ס?

דני: כמעט – 24 יוני. הפרש של חצי שנה ויום. אבל שים לב ששני התאריכים קשורים קשר הדוק לשתי הקצוות של השנה. היום הארוך בשנה והיום הקצר בשנה. לידת יוחנן וישו הם ארועים משלימים ברמה קוסמית!, ואגב אם תלך תשעה חודשים אחורה כדי לחשב את תאריך ההתעברות של מרים ואלישבע, תגלה שגם ההתעברות שלהן היו בתאריכים בעלי חשיבות סמלית –21 במרץ ו-21 בספטמבר – שני תאריכים ברי זיקה לשני הימים השיוויוניים בשנה (!).

אילן: אבל טוב מידי מכדי שיהיה אמיתי. יכול להיות שהזיזו את התאריכים על מנת להתאימם השנה הרומי? כלומר לשווק ללקוחות פוטנציאלים של הנצרות תאריכים נוחים לעיכול?

דני: כמובן. תאריך לידת ישו הוצמד לחג שהיה פופולארי באותם שנים באימפריה הרומית, הקשור לפולחן אל השמש, הליוס. לא בכדי יום המנוחה הנוצרי, יום התפילה, יום תחייתו של ישו, נקראה SUNDAY. אבל על זה כאמור ארצה לדבר בפרק הבא.

אילן: מרתק! או קי. נחכה לפרק הבא. אגב, המנהג הכה יהודי של להעניק שם בברית המילה מתועד לראשונה בברית החדשה, אצל יוחנן. אביו העניק לו שם בברית המילה.

עכשיו שאלה על התעברות אימו של יוחנן, אלישבע. כאמור על מרים אנחנו כולנו יודעים שהיא התעברה מרוח הקודש, כן?

דני: טוב, לא הייתי שם, אבל זה מה שמתי ולוקס מספרים..

אילן: אז האם גם התעברותה של אלישבע היתה ניסית?

דני: חצי ניסית. לפי לוקס זכריה ואלישבע נכשלו בהבאת ילדים במשך שנים רבות, אך לבסוף, לאחר שמלאך ניגלה לזכריה, אלישבע מתעברת. אם גם התעברות לאחר שנים רבות של עקרות נשמע לך מוכר, זה כמובן לא מקרי.

אילן: אברהם ושרה, מנוח ואישתו, הורי שמשון, חנה ואלקנה. בדיוק!

ומה הנצרות אומרת על מקום לידתו?

דני: אז כאמור, לוקס לא מציין אפילו את שם המקום. המסורת קובעת את זה בעין-כרם, אבל איפה בעין כרם? בלב עין-כרם  כנסייה קתולית מרשימה, עם השם היחודי שרק דוברי עברית מבינים אותו – John Baharim church.

השם מתייחס לקביעה המעורפלת של לוקס שזה היה בישוב "בהרי יהודה".

בתוך הכנסיה עצמה, בצד שמאל, ירידה לקריפטה חצובה בסלע, ובדופן הנגדית לוחות שיש מעוטרים, ובעל הריצפה הכיתוב בלטינית – Hic precursor domini natues est

"פה נולד מבשר האדון".

אילן: ומה הסיכוי שאכן זה המקום בו נולד יוחנן?

דני: אז פה הארכיאולוגיה סיפקה תובנה מאד מענינית. בשנות הארבעים חנתה בחצר הכנסיה יחידת תותחנים של הצבא הבריטי, ומשקל התותחים גרם לשקיעת הרצפה.

המקום נחפר ע"י הכומר הפרנציסקני סאלר ב1941.

אילן: רגע, כמרים קתולים מנהלים חפירות ארכיאולוגיות?

דני: בודאי. למסדר הפרנציסקני, המייצג את הכנסייה הקתולית בארץ הקודש, מוסד למחקר ארכיאולוגי מאד ותיק ופעיל, ורק לאחרונה הם חידשו את תצוגת המוזיאון הארכיאולוגי שלהם בירושלים!. אני אתיחס הרבה לחפירות שלהם באתרים קודש נוצרים שונים. זהו גוף מאד מכובד ופעיל!.

אילן: אוקי, אז מה סאלר חשף בחצר הכנסיה?

דני: הוא מצא גם שרידים כנענים, אבל בעיקר שרידים של בית חוה מהתקופה הרומית המאוחרת, הכולל שני פסלים, של אפרודיטה, ואדוניס. עותקים שלהם מוצגים עד היום בחצר של הכנסיה. אבל לפני כ15 שנה, מורת הדרך החרוצה תמר הירדני עברה על דוחות החפירה, ושמה לב שסאלר זיהה בור מים מדורג כ"בור מים", ואכן באותם ימים המחקר לא הבין מה פירוש המדרגות החצובות לעיתים לתוך בור מים, שהרי מספיק דלי עם חבל בשביל לשאוב מים. רק אחרי מלחמת ששת הימים, והחפירות האינטנסיביות מתחת לחורבות הרובע היהודי, התברר שריכוזים של בורות מים עם מדרגות אינם אלא?

אילן: אלא מה?

דני: מקואות!. הכהנים בימי המקדש היו חייבים להיטהר על בסיס קבוע, והבורות מים הללו עם גרמי מדרגות במרתפים של בתים גדולים ומרוהטים בשפע לא היו אלא בתי הכהנים!. תמר עשתה אחד ועוד אחד והציעה שבור המים הזה גם הוא מקוה מלפני אלפיים שנה, ואן אכן כך, הרי שניתן להציע שכהן אולי היה גר שם, כיון שהיה צריך להיטהר לפני המשמרת שלו בבית המקדש.

אילן: ואתה רואה בזה הוכחה שזכריה, אבי יוחנן היה גר שם?

דני: לא, לא אמרתי את זה. אני רק אומר שהארכיאולוגיה סיפקה ממצא המאפשר להציע את זה!. הוכחה זה לא, זה טיעון בזכות מה שהמסורת הנוצרית גורסת.

אילן: כלומר המסורת לא נשללת על ידי ארכיאולוגיה. מענין. אז למדנו על איפה יוחנן נולד, ואיפה הוא הוסתר. מה עוד אנחנו יודעים על ימי ינקותו וילדותו?

דני: האמת שכלום.. כמו שגם על ילדות ישו עוברת הברית החדשה בשתיקה רועמת.. רק לוקס מזכיר בלקוניות את גדילתו "ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד-יום הראותו אל-ישראל". ולמרות שעין כרם לא עונה בדיוק להגדרה "מדבר", ישנו מנזר הנמצא 5 ק"מ מערבה לעין כרם, בלב יערות הרי ירושלים, על מדרום תלול מתחת למושב אבן-ספיר, הנקרא "מנזר יוחנן במדבר".

עכשיו כמו שאנחנו יודעים הרי ירושלים מאד ירוקים ונטועים כיום לעייפה בעצי אורן. לא ממש עונה להגדרה "מדבר". אבל כשביקרתי במקום לראשונה, לפני שנים רבות, והבעתי תהיות לגבי הגדרת המיקום כ"מדבר" בפני נציג המנזר, האח שמואל, אני לא אשכח את תשובתו, בעברית מטובלת במבטא צרפתי.  - "מדבר" הוא הסביר באמונה פנימית חזקה "אין פירושו הגדרה גיאוגרפית של אזור אקלימי צחיח. 'מדבר' פירושו – 'מקום הדבר', אותו 'דבר' ("לוגוס" ביוונית) איתו נפתחת בשורת יוחנן".

ולך תתוכח עם נזיר צרפתי!.. J

אילן: אוקי, אכן פרשנות יצירתית משהו...

דני. פרק מרתק!. על מה נדבר בפרק הבא?

דני: הפרק הבא יוקדש להמשך חייו של יוחנן, מותו  והשפעתו על ישו.

אילן: מצוין! אז להתראות בפרק הבא. ושוב נזכיר שדני הוא גם מורה דרך ותיק ומוערך, המבצע סיורים ברחבי הארץ, הרבה לאורחי חברות ישראליות. אם גם לכם מגיע אורח מחול, נציג החברה, משקיע, או סתם משפחה, צרו קשר עם דני לקבל הצעה לסיור פרטי, איכותי, ויחודי.

דני: ואני שוב אזכיר שאילן הוא מרצה בחסד בתחום התמחותו – המקרא. אם יש לכם חוג בית, או ארגון המשתוקק להצאה איכותית. וכן את הספרים שלו: הסגן של בר כוכבא – מספרי 2 בהיסטוריה. והספר על הרציחות הפוליטיות.

אילן: להתראות דני.

דני: להתראות אילן!

נגישות